16 דצמבר 2011
פוליטרוקים נוסח צה"ל
השתלשלות מהלכי הכשרת היישובים המיועדים לפינוי בימים אלו והמשא ומתן המתנהל ליישוב בנושא מלמדת כי יד ימין (בגין) לא יודעת מה יד שמאל (אהוד ברק) עושה ואם יודעת הרי שלפנינו נפרשת מערכת הונאה וחוסר משילות מזעזע אמות הסיפין. מערכת ההונאה כנגד המתישבים, שרי השמיניה וראש הממשלה עצמו, חצתה קו אדום בוהק. ראש הממשלה נתניהו מקבל כאן ציון "ניכשל" מהדהד. בימינו אלה אין מלך בירושלים, כל מצורע וזב חוטם כברק-האגגי, הישר בעיניו יעשה
תחושת חוסר אונים, תחושה כי הקירות סוגרים עליהם אט אט ואין בידם להושיע כנגד כוחות אופל גדולים ועצומים מהם הפועלים מתוך אמות מידה מוסריות מעוותות ומושגי זכויות-אזרח קלוקלים, בגייסם את "תקינות הדמוקרטיה" ו"שילטון החוק" הסלקטיבי בעליל לטובת ענינם הפוליטי הצר בצדיה ובהעמדת פנים. תחושת חידלון וחוסר תקוה לעתיד. זו התחושה המריצה אנשים בכל העולם לאחוז בקנה הרובה בידם ולצאת ולהלחם על חרותם וזכויותיהם. דומה כי תחושה זו רווחת בין קבוצות מסוימות ממתישבי יו"ש, ואנו מבינים לליבם אם כי מתנגדים לדרכם.
חשוב כי נבהיר. התנכלות לחיילי צה"ל בכל אופן ומידה שהיא אינה מקובלת, אסורה ובזויה. צה"ל הינו המגן האחרון, החומה הבצורה המפרידה בין העם היושב בציון לבין השמדתם של ששת המליונים יהודים השוכנים כיום בישראל. צה"ל הוא הצבא של כולנו ולכן נידרשת זהירות יתר בבואנו להתעמת עם חיילנו. אל לנו לקבל זאת ועלינו להפעיל מסע חינוכי מתמיד הכולל את קיצוני הימין והשמאל על מנת לחסל (בדרכי נועם – רק בדרכי נועם) את תופעת הוולגריות הרעיונית הנפרשת לנגד עינינו בנעילין ובבלעין כמו גם בנושאי תג המחיר.
המחאה היא תקינה, היא אף הכרחית אך עליה להעשות במסגרת השיח הציבורי הדמוקרטי והאמצעים (היותר ממספקים) אשר הדמוקרטיה מעניקה לחוסים בצילה על מנת לשטוח טענותיהם.
אכן, לבקר את צה"ל ככלל אינו תקין פוליטית וטוב שכך ואכן לא נעשה זאת. אך נבקר ובחומרה את המתחולל בפיקוד העליון הצה"לי מרמת מפקדי האוגדות ועד חבורת המטכ"ל. ככלל, חבורת גנרלים ואדמירלים זו ניבחרה מאז קום המדינה ועדיין נבחרת לפי מפתח מפלגתי פוליטי והבעת נאמנות לקבוצה פוליטית שמאלנית, חלקה פוסט ציונית אשר דבקתם בה היכשירה את קידומם. לעומתם האנשים אפשר ומוכשרים יותר (למצער סטטיסטית) המגיעים מהרוב המוחלט של הציבור, מודרים ממינויים רמים ונאלצים לפרוש מהצבא רובם בדרגות עד סא"ל ואל"מ.
איו צורך להרחיק לכת על מנת לאמוד את תוצאות המרות לעם ישראל. בכל המלחמות שעבר העם ממלחמת יום הכיפורים ואילך, ניצחו את המלחמות החיילים הפשוטים ובעלי דרגות הקצונה הנמוכות עד רמת מפקדי החטיבות, וזאת אף על פי, למרות קיומם של גנרלים ואדמירלים כושלים בעליל בשורות הצבא והמטכ"ל אשר היכשילו את חייליהם. מפאת המבחר המצומצם "נאלץ" (לכאורה – באשר זו הרי כוונתם ממילא), הפיקוד הצבאי ושר הביטחון, לקדם קצינים חסרי הכשרה מספקת אך מושכלים פוליטית, שאינם מתאימה לתפקידים בכירים. פרק הזמן המינימלי לקידום קצינים בכירים הפך לחוכא ואיטלולא. השכלה צבאית כהלכתה? לא בבית סיפרנו הצה"לי. חוקי הברירה-הטיבעית המעלים את העמידים, המוכשרים, והמיומנים לראש התור, מנותצים ברגל גסה על ידי דורשי טובת עצמם והבזים לטובת כולנו. והרי הזכרנו כבר את אהוד ברק ודומיו.
"מבחן הפרישה" הוא מבחן מדוייק למדי (הצבא גוזר אלם פוליטי על אנשיו אך אינו יכול לחסום מעשים לעומתיים) דהיינו, 95% מהגנרלים והאדמירלים פורשי צה"ל מצאו קן חמים ומחבק, תואם השקפתם הפוליטית במפלגות השמאל עד שמאל רדיקלי, או לחילופין משרתים במשכורות מפנקות באירגונים פוסט-ציונים ולעומתים, אנטי לאומיים, יהודים וציונים. יבדוק הקורא וימצא (אנו כבר בדקנו).
לא ראינו את ראש ממשלתנו טורח ולו לפעם אחת לצאת לציבור ולחסביר ולשכנע בנחיצות פינוי המאחזים דווקא לעת הזו. להסביר מדוע חייבים אנו לגרש אנשים ישרי דרך שלוחי ממשלות ישראל, האוחזים באמונתם היהודית והציונית, מדוע עלינו לגרשם בערום ובחוסר כל ולהפעיל את צה"ל לשם כך. מה הוא שנעשה כה דחוף בכך, מי רודף אחריו / אחרינו בפרט כעת, עת "החורף הערבי", אשר כעת כבר אין ספק בו, אשר החל מכה באזורנו ביתר שאת.
האם אנו צפויים לפעולות סחיטה איסלמיסטיות מצריות ואפשר גם ירדניות (בעידוד מרכזי אובאמי) אשר יעמידו את השלום עם מצרים למול חובת פינוי כל ההתישבות ביו"ש וכאשר בעוורוננו נעשה כן ימשיכו האיסלמיסטים הללו ויקרעו את חוזה השלום, כך או כך. האם מנהיגינו בנויים למלחמת העצבים שיפעיל עלינו האיסלם הערמומי מונים רבים מתמימוני המערב (זו תמיהה רטורית, ברור שאינם עשויים מהחומר המתאים לעמוד בפרץ), שיימשכו באפם אחר מצג השוא האיסלמיסטי?
האם נישלפו תיקי-תפירה עלומים באפלה נגד נתניהו ואהוד ברק ומנופנפים בהחבא לנגד עיניהם למען יהיו כנועים וצייתנים לדרישות השמאל הרדיקלי ובג"צו? האם עדים אנו להפיכתם של נתניהו וברק לבני ערובה, אחוזי-לחיצה במפשעתם בידי שוטמי ישראל, מקעקעי ציון? האם הפכו השנים הללו למשרתיהם הנרצעים של "משנאי החינם בנינו"? (טוב, לגבי ברק אין בכך חדש אך נתניהו?). עובדתית, מצג סירחוני עולה מלהיטות ברק את נתניהו להחריב מאחזים דווקא כעת, או בכל זמן שהוא.
השמאל הקיצוני אינו רוצה רק בחיסול ההתישבות ביהודה ושומרון, השמאל הקיצוני רוצה בחיסול פיזי (ניקרא בג'יבריש גם רצח) של מתישבי יו"ש, שאלו את חבורת המסיתים לרצח יוצאי האקדמיה הישראלית, שטרנהל ודומיו הבזויים, עד כדי כך אדירה השנאה כלפיהם. למי שעיניו פקוחות לרווחה, ומעיין בתגובות של שמאלנים רדיקלים מטורפים באתרי האינטרנט (בעיקר "הנאורים" מעיתון "הארץ"), אינו יכל שלא להתרשם מהמשטמה הרצחנית של אנשים אלו ליהודים ככלל ולמתישבים בפרט. מטורפי שטנה אלו אינם יכולים לעמוד בפני המראה אשר האנשים הטובים ומוסרים מהם כמתישבי יו"ש מציבים לנגד עיניהם והפיתרון לכך לגבי דידם הוא חיסול פיזי של המתישבים.
מהו הפיתרן לכך? אין פתרון בארץ ישראל. השנאה צרובה חזק מדי במוחות מעוותים. אין פתרון כפי שאין פתרון נאות ל"מדינת כל אזרחיה". הללו כפלשתינים, שוטמים את המדינה ותושביה היהודים, מיחלים ופועלים לחורבנה ולכן הפרדת כוחות או הגירה מרצון הוא הפתרון היחיד לאור התנאים הללו.
הפתרון הוא הפרדת כוחות. השמאלנים הרדיקלים שהינם תמונת הראי של נטורי-כרטא, אשר ממילא אינם מעריכים את עובדת ישיבתנו בארץ ישראל כחיונית לעם היהודי, אלו המאררים את היום שנולדו לתוך ההוויה היהודית ישראלית המתועבת עליהם, חייבים להניח לעם היהודי האוטנטי, הנוצר את יהדותו וקשריו לארץ ישראל להיות במקום היקר לו מכל, היא ארץ ישראל, ועליהם לכן לנוע, להגר מרצון למקום היקר להם מכל, הוא "העזאזל האוניברסלי העולמי". יקחו מכאן את צרורותיהם ואת מתיהם, יקחו מכאן את אליליהם, עשתרותיהם ואיקוניהם וילכו באשר ילכו. טוב להם, טוב ליהודים וטוב למדינת ישראל
כל הגינויים הפבלובים לפעולות תג מחיר (באורווליאנית – "טרור"), מצד אנשי ימין, רבנים, ועדי מתישבים וכן הלאה הינה נלעגת ומצביעה על כי אנשים אלו חשים כי הכובע בוער על ראשם כאשר אין להם כל סיבה לחוש כך. התקשורת אצה רצה להכפיש את כלל תנועת ההתישבות וכלל מתנגדיה האידאולוגים בעוד נחמדי הימין "הממלכתי", מתנחמדים, מתרפסים ומתנצלים. כמה מאות מתפרעים אינו כל גוש הימין בישראל המונה כשני מליון אזרחים (בהנחה כי 50% משבעת המליונים הם ערבים וילדים). האם ראינו צונאמי מכפיש כדוגמת זה כיום, כנגד קיצוני השמאל בבלעין, נעלין, שכונת שמעון הצדיק ועוד ירקות באושים כדוגמתם?
עד היום ניפצעו ברמות שונות של חומרה מעל 150 חיילי צה"ל מאלימות מפגיני שמאל קיצוני במוקדי החיכוך של ימי שישי בבילעין, נעלין ושכונת שמעון הצדיק, בעיקר מזריקת אבנים. האם התקשורת המחצרצת את זכות הציבור לדעת את שמעונינת היא בלבד שנדע, דאגה כי אכן נדע מהפגיעה רבת השנים בחיילי צה"ל? לא מניא ולא מקצתה. הדממה הדקה מצד חובבי "שלטון החוק" "הדמוקרטים, השמאלנים רדיקלים באשר לעוולות מקורביהם האידאולוגים היתה והינה מחרישת אזנים.
ובכלל כמה אוטובוסים פלשתינים התפוצצו בקרעם לגזרים גברים, נשים וטף. כמה יושבי בתי קפה פלשתינים עלו בסערה השמימה למפגש אוהבים שם? לא ולו אחד כתוצאה מפעולות תג מחיר. לקרוא לקיצוני תג המחיר היהודים "טרוריסטים" הינו זילות המושג, זילות ולעג לנשמותיהם של נירצחי הטרור הפלשתיני לאמיתו. המכנים פעולות תג מחיר טרור מכוונים לדה הומניזציה ודה-לגיטימציה של כלל מתישבי יו"ש, כמוהם כמכנים אותם במועל יד – "נאצים" דהיינו, זה נבלה וזה טרפה. המכנה כך את המתישבים ואפילו קיצונים הוא עצמו טרוריסט-אידאולוגי לאשורו.
ההוכחה כי ברק מבעיר את השטח בכוונה תחילה ולמטרות פוליטיות, היא מינויו של החתול לשמור על השמנת דהיינו, מינוי מפקד אוגדת יו"ש לשעבר ניצן אלון לתפקיד אלוף פיקוד המרכז החדש. אהוד ברק הוא שהפך את צה"ל לאירגון פוליטי אשר כבדרך אגב גם אולי ולעיתים נילחם באויב האמיתי. מפקדי צה"ל הבכירים אינם רואים יותר, עקב נטיתם ועוורונם הפוליטי החד אג'נדתי את הערבים כאויב, אלא את המתנחלים דווקא... והתבטאויותיהם מעידות. ניצן אלון לא מונה עקב מעלותיו התרומיות ביישוב סכסוכים במקום כה רגיש כשטחי יו"ש, גם הידע הצבאי שלו לא שיחק כל תפקיד במינויו. ניצן מונה עקב מעלותיו המוכחות בליבוי סיכסוכים ושינאת חינם.
עד כמה נכונה הנחה זו ניתן לראות בתגובה הצוהלת של כל העיתונים הממוסדים הפוסט ציונים ( "הארץ", ידיעות אחרונות", ו"מעריב" כמו גם ערוצי הטלוויזיה ערוצים 2-10 ). הללו נתנו למינוי כותרות ראשיות בוהקות תוך שמחה מופגנת לאיד המתישבים – הם יודעים את שאנו יודעים, כי שוטם פוסט-ציוני, אויב המתישבים, מונה לשלוט על המתישבים – ניצן כבר יעשה עבורם את העבודה המלוכלכת.
מי שמעונין בהרגעת השטח אינו ממנה את "אלוף" ניצן אלון הלעומתי השמאלני רדיקלי (כן, כן, פוליטיקאי למהדרין), המהווה הדגל האדום והשחור לפני המתישבים, כממונה על המתישבים שנואי נפשו ושנוא נפשם. הדבר דומה להשלכת קנקן בנזין על מדורה בוערת בעוז. המינוי הלעומתי, הדווקאי הזה יוכח כיום שחור למדינת ישראל. המינוי נועד להעמקת הקרע בין יהודים, הכשרת שירצי גרוש וטרנספר של יהודים. בקצרה, זהו מנוי אשר דגל שחור מתנוסס מעליו. זה מינוי שבא לזרוע שנאה ופירוד. אהוד ברק שיחרר את כלב הרוטווילר שלו כנגד המתישבים. והרוטווילר יעשה כל שביכולתו להשביע רצון אדוניו.
היסטוריית המינויים הכושלים ומחריבי הקונצנזוס הלאומי מבית מדרשו של אהוד ברק בתפקידו שנוי המחלוקת (בהמעטה) כשר ביטחון מתחילה במנויים מפוקפקים ושנויים מאד במחלוקת לתפקידי מפקדי פיקוד מרכז, כאלוף גד שמני הזכור לשמצה, עבור דרך אלוף אבי מזרחי הידוע אף הוא לשמצה - וכעת, אוי לאותה הבושה, אותו אלוף (בהתהוות) ניצן אלון, הרוטווילר של אבי מזרחי ואהוד ברק, כולם פוסט-ציונים, שמאלנים רדיקלים ושוטמי ההתישבות הציונית והמתישבים ומעשיהם והתנהלותם משך ולאחר כהונתם מעידים בהם.
שוב נשאלת כמובן השאלה היכן ראש הממשלה בסיפור העלוב הזה. שוב "חברות-הסיירת" האישית של ראש הממשלה דוחקת לפינה את האינטרסים הקיומים של מדינת ישראל. בל נטעה, הקרע בעם, הזעם והלעומתיות שיעורר אלוף הפיקוד החדש, והשוטם הוותיק ניצן אלון, יחליש במדה מסוכנת את כושר העמידה של מדינת ישראל כנגד אויביה. לא כישוריו הצבאיים של ניצן עומדים כאן לבחינה אלא יכולתו לפשר ולאחד בין חצי מליון המתישבים, לצה"ל ולשאר העם ויכולתו המוכחת בכך לאור ליקחי עבר שואפת לאפס, נהפוך הוא. אכן, חובת ההוכחה עליו. אנו כאן ספקנים.
סימוכין
עדות מבפנים, מיד ראשונה התומכת בכוונת הממשל ליצור סיכסוכים פנימיים בין צה" למתישבים
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=252085
השמאל הרדיקלי מתייג חיילי צה"ל: רוצחים במדים
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=252172
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/
>